אם גם אתם מאלה שאומרים "אני אגיע לסדר את הבית, אבל קודם…" אתם לא לבד. למה אנחנו מעדיפים להימנע מסידור בתים וצוברים הרים של בלגאן? ומי הגאון שהעדיף לתת למישהו אחר לעשות את העבודה?
לכל מי שההורים שלו הכריחו אותו להחזיר דברים למקום…
אחד מתחביביי הוא לחקור את נפש האדם: מה גורם לאנשים לעשות או לא לעשות דברים? האם אלה שעושים הם "איכותיים" יותר? או חכמים יותר? האם אלה שלא עושים סוחבים משקעים מהילדות?
הכי קל בעולם להאשים את ההורים שלנו, אבל זאת לא הסיבה האמיתית לחוסר עשייה.
התשובה היא ממש פשוטה: לכל אחד מאיתנו יש את הכישרון שלו, את הפאשן שלו, ולא תמיד זה כולל את סידור החפצים במקום… כמה מהאנשים היצירתיים והמצליחים ביותר שזכיתי להכיר הם דווקא אלופים ביצירת בלגאן בסביבה.
לסדר את הבית זה מקצוע ואמנות!
כולנו מכירים אנשים שמסתפרים לבד, שמתקנים דברים בבית לבד, אופים ומבשלים ויוצרים דברים מדהימים. בלבוסטות אלופות שמצליחות להכניס ל-24 שעות תפוקה של שבוע שלם.
מהצד השני, בעסקים אנחנו רואים שאם בעל העסק הוא אלוף בתחומו (נניח רואה חשבון), אם הוא יעשה עכשיו תיוקים וטלפונים ושיווק זה יקטין את העסק – כי לא יהיה לו זמן לדברים שהוא כל-כך מצטיין בהם.
ואז מה עושים?
נכון, שוכרים אדם שהמיומנות שלו היא תיוק, טלפונים ושיווק.
אותו הדבר נכון לבית שלכם. זאת הממלכה שלכם, אתם בעלי הבית. תעשו את מה שהכי נכון לכם וקחו אדם אחר בשביל לסדר את הבית.
תפסיקו עם רגשות האשם – תהנו מהחיים
וויי וויי וויי, אם היה לי שקל על כל אדם שהרגיש אשמה על כך שהוא לא מסדר את הבית… אם זה עושה לכם טוב, סבבה. אבל לדעתי אף אחד לא מרגיש טוב בגלל שהוא סוחב רגשות אשמה. להיפך.
ארגזים ממלאים את הבית כבר 3 שנים אחרי שעברתם ועדיין לא סידרתם אותם? מחסן שעולה על גדותיו? חדר אורחים שאי אפשר להיכנס אליו? חדר עבודה שנהיה מחסן גרוטאות של חלקי מחשבים ישנים? אין טעם להרגיש אשמה, הם לא יסדרו את עצמם.
אתם יכולים להרגיש אשמה כמה שתרצו, אם זה עושה לכם נעים, אבל זה לא יפתור את הבעיה. הפתרון מתחיל מכך שתגלו במה אתם כן מוכשרים ותתמקדו בזה, ותשאירו את סידור הבלגאן למקצוענים כמוני.
תתמקדו בילדים, בעבודה, תעשו כסף, תשפרו את איכות החיים של המשפחה, תשקיעו בעצמכם, צאו לבילוי – תחיו את החיים שאתם באמת רוצים. תנו לצוות שלי לסדר עבורכם את הבית או המשרד.
מתי "להחזיר דברים למקום" הופך לעונש אמיתי?
במיוחד בתקופה שאנחנו חיים בה בישראל יש לכל אחד מאיתנו כל-כך הרבה משימות שחייבים להתמודד איתן, שהן גדולות ואף אחד לא יעשה אותן עבורנו. נשות מילואימניקים, נשות עסקים, אימהות שצריכות להתמודד בכוחות עצמן עם העולם. הורה שבבת אחת הפך לסיעודי, או צריך לעבור מבית גדול לבית קטן יותר או דיור מוגן.
מדובר במטלות אדירות. ובתוך כל הבלגאן הזה פתאום צריך לארגן ולסדר את הבית? או לעבור בית, למיין ולארוז את הכל ואז גם לפרוק ולסדר את הכל במקום???
זה בהחלט יותר מידי.
ואז אפילו רק המחשבה על להחזיר דברים למקום (כשאין מקום כי הכל בבלגן) נראית כמו עונש. לסדר את הבית הופך לקושי אדיר.
מה אם צוות של פיות היה מגיע ותוך שעות בודדות מסדר את הבית שלכם באופן מלא, או אורז את כל הבית למעבר ואז גם פורק את הכל בבית החדש?
ואני לא מדברת על עבודה חפיפניקית אלא על מיון וסידור בית איכותי והגיוני בשיטה מסודרת. שיטה שאני פיתחתי, שמאפשרת לכם להמשיך בחייכם ללא הפרעה ולמצוא את כל הדברים שלכם בדיוק במקום המושלם עבורם (אני כל הזמן שומעת "איך לא חשבתי על זה קודם – הכל בדיוק במקום הנכון!")
בונוס לקינוח
כשהבית מסודר בשיטת גלית המסדרת, הבית מתמלא באור. המועקה של הרי חפצים מתחלפת בשקט נפשי, הקלה, ענרגיות טובות מחודשות וכוח להזיז הרים.
ואתם? מה אתם עושים בינתיים? עובדים, יוצאים לבילוי עם הילדים או חברים, הולכים לשיעור פילאטיס – מה שעושה לכם טוב.
