כבר כמה שנים אני מגיעה ללקוחות, עושה מעברי דירה: אורזת ומסדרת, ממיינת ומייעצת. מה שאני מביאה איתי זה את נקודת המבט שלי – זה לא באמת בלגאן… זה אתגר!
סידור פינות בבית שכבר שכחו מה הייעוד שלהן
יש פרויקטים שאני אוהבת במיוחד. אחד מהם זה להגיע עם צוות התותחיות שלי ולהעיר את הפינה שוב לחיים.
מה זה אומר "להחזיר לחיים"? אני אתן דוגמה:
כולנו מכירים את המקומות האלה שלא בא לנו לשבת בהם. זה יכול להיות בית קפה שלא משדר לנו אנרגיות טובות, ספסל ברחוב שלא בא לנו לשבת עליו, או חדר שאף אחד לא רוצה להיכנס אליו.
למה זה קורה? כי האנרגיה במקום הזה תקועה: יש בו לכלוך, או רהיטים שבורים, וגם בלגאן. בלגאן מכניס לאזור אנרגיה תקועה.
דרך אגב, האנרגיה הלא נעימה הזאת יכולה לקרות גם כשהבלגאן סגור בארונות. תנסו את זה – תיכנסו עכשיו לחדר שיש בו את כל הדברים שאף אחד לא באמת משתמש בהם ותראו כמה מהר בא לכם לצאת ממנו…
אז כן, גם כשהבלגאן נמצא בארונות או בקרטונים או בערמות נסתרות מתחת למיטה הוא מייצר אנרגיה לא נעימה. שלא לדבר על האבק שמצטבר…
איך מחזירים ייעוד לפינות בשיטת גלית המסדרת?
אחרי שאנחנו מוציאות את כל החפצים וממיינות אותם (לא תאמינו כמה הקלה רק הפעולה הזאת מייצרת!) אני מזיזה רהיטים, מסדרת את החפצים שהחלטנו לשמור לפי נושאים וכך מכניסה חיים חדשים למקום.
אני כל כך נהנית מהתהליך הזה של לקחת אזור מבולגן ולא ברור ולהפוך אותו לאסתטי, נקי ונעים למחייה.
רוצים דוגמאות? בבקשה:
החדר של הילד. כמה שטח ארונות ילד כבר צריך? אז הארונות הופכים להיות סוג של מחסן. בלי לשים לב, מיום ליום פחות נעים לנו להיכנס לחדר של הילד. אנחנו מאשימים את הילד שהוא לא מסדר ולכן החדר שלו בבלגאן… אבל האמת היא שהארונות מייצרים אווירה של אנרגיה לא נעימה. אם רק נסדר את הארון, החדר יחזור להיות ולהרגיש כמו חדר ילדים שמח!
פינת עבודה בחלל שרצינו לנצל כדי "לשמור על הסדר בבית" והפכה לארכיון של ניירות מצטברים ועוד דברים "שאין לנו מקום עבורם" שרק הולכים ונערמים בה. מפתחות ששכחנו למה הם שייכים, מהדקים, צעצועים שבורים שצריך לתקן, קופסאות שחבל לזרוק… לאט לאט, אנחנו מתחילים להתחמק מהפינה הזאת – להעמיד פנים שהיא לא שם. "התרגלנו לבלגאן".
אבל האמת היא שאף פעם לא באמת מתרגלים לבלגאן. אנחנו פשוט מאבדים תקווה ומוותרים על המרחב הזה…
ואז אני מגיעה עם סידור בתים בשיטת גלית המסדרת!
מה ההבדל?
אני מתייחסת לכל החפצים שלכם באהבה. לכולם. גם אלה שכבר מזמן היו צריכים ללכת לאשפה. כי אני יודעת שהיה זמן שבו אהבתם אותם.
אני מתייחסת לרכוש שלכם בכבוד. מה שראוי לשמירה, שומרים. מה שראוי למסירה או מכירה, יוצא מהבית בקרטון מסודר. מה שלא ראוי יוצא מהבית בשקיות סגורות היטב.
אני לא רואה בפינה המבולגנת "בעיה" אלא אתגר, שאני מסוגלת לפתור עבורכם.
לפעמים כל מה שצריך זה נקודת מבט של מישהי מבחוץ, כמוני, שמגיעה כדי לעזור לכם להכניס סדר ואנרגיות טובות לבית.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם 🙂
רוצים לדעת עוד?
