הפרויקטים הקרובים לליבי, שעושים לי פרפרים של התרגשות בבטן, זה סידור בתים לאנשים מבוגרים. הצורך לשנות סביבת מגורים אחרי עשרות שנים, כשבכל ארון, מגירה ומדף יש סיפור חיים שלם, הוא לא קל. איך ניגשים לפרויקט כזה?
מה שבטוח, זה לא מתמטיקה
למרות הכותרת המשעשעת שבחרתי למאמר, הדבר הלא נכון לעשות הוא לגשת לפרויקט כזה עם יעדי זמן. נכון שצריך לתקתק את העבודה – אבל זה לא, בשום אופן לא, מגיע על חשבון הקשבה ואמפתיה אמיתית.
קחו לדוגמה את הפרויקט של רינה:
"עברנו דירה אחרי 25 שנות מגורים בביתנו. התלבטנו מאוד לגבי אריזת תכולת הבית לבד והאמת היינו די לחוצים מזה. אנחנו 2 אנשים מבוגרים וחששנו מאוד שלא נוכל לעמוד בעומס הזה.
פנינו לגלית המסדרת בעקבות המלצה של שכנה שנעזרה בה 3 שבועות קודם, וזו היתה אחת ההחלטות הטובות שעשינו: גלית הגיעה יחד עם צוות של 4 בנות בשעה 8.00 בבוקר ועד שעה 15.00 כל הבית היה ארוז… ומדובר על 110 ארגזים.
הכל נעשה בנעימות, עם מוזיקת רקע ומצב רוח טוב, מתוקתק עם רישומים מדויקים על כל ארגז וללא גרימת נזקים. תודה לך גלית על חוויה טובה!"
מה שרינה לא ציינה זה שהבית היה מלא בחפצים שבירים, מלאי נוסטלגיה, יקרים לליבם. אחרי הקשבה מעמיקה לצרכים של רינה ובעלה, וסקירה של הבית כדי להתמצא במרחב, היה לי ברור שמדובר באוצר יפהפה ולא חסכתי במאמצים שהיא תרגיש רגועה, שהאוצר הזה יגיע ליעדו ללא נזק.
סידור בתים הוא סוג של תרפיה
כן, אני מקצוענית בתחומי. אני יודעת בדיוק כמה ליפופים של ניילון צריך כדי לוודא שחפץ שביר ישרוד את מעבר הבית. אבל הלקוחות שלי הם לא אנשי מקצוע. חשוב לי לא רק להסביר להם מה אני עושה אלא גם לתת שירות מעבר למצופה.
בדיוק כמו שאני לא אוהבת אנשי מקצוע שמקטינים אותי ומבטלים את החששות שלי, כך אני יוצאת מגדרי לתת שירות מלא בהקשבה, הבנה והכלה.
אחרי הכל, מדובר בחיים של אדם אחר.
לא סתם בחרתי בסלוגן של 'מכניסה שמחה בלב' כי זאת המהות של העבודה: לשמח אנשים, להקל עליהם, להכניס לחייהם יותר סדר וארגון – ולסלק את הבלגן והבלבול.
בית מסודר הוא תרפיה מצוינת.
להעניק מעל למצופה
יש דברים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשפר את החיים של אנשים סביבנו. ובכל אחד מהדברים האלה, אפשר לתת שירות מעל למצופה. ולא, אני לא מדברת על הנחה. אם עשיתם עבודה טובה מגיע לכם תשלום מלא עבורה.
אני מדברת על הדברים "הקטנים" שהם בעצם גדולים. לדוגמה, פקידים בעירייה שמקבלים את פניך בחיוך ואם הם לא יכולים לעזור אז הם מציינים לאן ללכת. או נציגים טלפוניים שבאמת עונים מהר (ולכיוון השני, תזכרו שיש להם עבודה לא קלה. אל תוציאו עליהם את העצבים שלכם).
זה מזכיר לי תמונה שרצה ברשת (צירפתי את התמונה) – בתרגום חופשי השלט אומר:
"קפה…" 5$
"קפה בבקשה…" 4.5$
"בוקר טוב, קפה בבקשה…" 4$
אנחנו תמיד יכולים לתת קצת יותר מעצמנו, בין אם אנחנו העסק או הלקוח, כדי לשפר את החיים של אחרים
ולמה אני מספרת לכם את זה? כי זאת באמת הגישה שלי לעבודה. סידור בתים הוא עבודה פיזית, אבל יש יופי בכל בית שאני אורזת או מסדרת.
סידור בית למעבר דירה, איך עושים אחרי כל-כך הרבה שנים?
כמו תמיד מתחילים במיון, רק שכאן המיון צריך לקחת בחשבון דברים נוספים:
- אם הילדים גדלו, סביר להניח שאתם עוברים לבית קטן יותר. השאלה שצריך להתחיל איתה היא: האם יש לחפץ זה מקום בבית החדש?
- סביר להניח שיהיה לכם פחות שטח ארונות, ואולי גם הרהיטים עלולים להיות גדולים מכדי להיכנס בנוחות. אל תחששו לשחרר את מה שלא מתאים לבית החדש. עדיף לשחרר עכשיו מאשר לגלות ביום המעבר עצמו שהמקרר או שולחן האוכל לא נכנסים דרך הדלת (או החלון, תתפלאו אבל גם זה כבר קרה).
- כמה אנשים תארחו בקביעות בבית החדש? לא בטוח שכדאי לקחת את כל כלי האוכל והבישול. אם הילדים גדלו והתחתנו הם יצטרכו לעשות "תורנות חג" בין ההורים. ואולי הם יעשו רילוקיישן לחו"ל. תהיו ריאליסטיים.
- אם יש לכם חדר אורחים אחד בלבד בבית החדש, אין צורך לקחת את כל המצעים והכריות, שמיכות החורף וכדומה ששימשו אתכם בבית שגידל משפחה.
עשו את המיון מנקודת המבט הזאת ורק אז תתייחסו לסנטימנטליות. אתם לא רוצים שהמעבר יתחיל עם ארגזים שאין איפה לפרוק אותם…
אחרי המיון, כשהחלטתם מה הולך איתכם ומה מוסרים, התחילו אם סידור לפי חדרים. החדרים החדשים. אתם רוצים לפרוק כל קרטון בחדר הנכון עבורו ולא להתחיל לגרור דברים הלוך וחזור בבית החדש. לדוגמה, אם אתם עוברים מדירת 5 חדרים לדירת 3 חדרים, האריזה צריכה להתאים ל-3 חדרים.
אל תשמרו דברים "ליתר ביטחון" – אם לא השתמשתם בהם באופן פעיל בבית הישן סביר להניח שלא תשתמשו בהם גם בבית החדש. תנו אותם למי שבאמת זקוק להם.
בנוסף לקרטונים וציוד אריזה, הצטיידו מראש בטושים בצבעים שונים ותרשמו על כל קרטון בבירור לאיזה חדר הוא, ומה הוא מכיל. אל תחסכו בכתיבה, תהיו מפורטים – מבטיחה שתודו לי על העצה הזאת כשתבואו לפרוק את הכל ולא תדעו מאיפה להתחיל…
ולקינוח, ההמלצה שלי: אל תחששו להתחיל לחיות את החיים שלכם. אני נתקלת בהורים שלא יודעים איך להתמודד עם הילדים שעזבו את הבית ונאחזים ברכוש.
זה הזמן שלכם לקחת חוגים, ללכת להרצאות או לים, או לצאת עם החברים – ולעשות את כל הדברים שלא הרשיתם לעצמכם כשהילדים היו צעירים.
קחו מישהו שיארוז בשבילכם את הבית, אין סיבה שתתמודדו עם העומס הזה. צאו לקפה, אנחנו בינתיים נארוז את הכל עבורכם.
רוצים לדעת עוד?
